© Galia Guttman 2014
בוניטו // מוסף G "גלובס" 2012
הרכבנו את מסיכות הצלילה והכנסנו את הראש למים. זה היה כמו באקווריום ענקי. דגים פצפונים עקצצו בשוקי הרגליים, דגי דוראדו ענקיים שטו לידינו ואנחנו הפקרנו את עצמנו לזרם המענג של האוליו ד'אגואה, אחד מנהרותיו הצלולים של אזור בוניטו בברזיל.
צילום: באדיבות ברזיליאן טורס
נהאני // מוסף G "גלובס" 2013
השיט ברפסודה על נהר נהאני שבצפון קנדה, בין צוקים וקניונים, בשמש ובגשם, כשמסביב אין נפש חיה, רק דובים וזאבים - הוא הרפתקה בטבע בלתי מופרע וסיפורים על מחפשי זהב שהפכו לאגדות.
צילום: גליה גוטמן
מוסטנג // מוסף G "גלובס" 2012
בגלימות מהודרות מבדי ברוקאד ומשי ביצעו נזירים ריקודי מנדלה טקסיים בכיכר של לומנטאנג. זו הייתה תחילתן של חגיגות הטי ג'י, שריד לפולחן טיבטי עתיק שכמעט נכחד, והפסטיבל החשוב ביותר של תושבי מוסטנג, ממלכה זעירה בנפאל, על גבול טיבט.
צילום: גליה גוטמן
טורוטורו // מוסף G "גלובס" 2012
הפארק הלאומי טורוטורו הוא הגרסה הבוליביאנית לפארק היורה. עקבות הדינוזאורים החקוקים בסלעיו הם כמו תיאטרון פרהיסטורי שבו כל צעד הוא פסיעה בזמן. הדגים העיוורים השוחים בנהר התת קרקעי במערה שעומקה 50 מטר, גם הם כמו שריד מעידן אחר.
צילום: גליה גוטמן
קמצ'טקה // מוסף "מסלול" 2006
תגידו ליוצא ברית המועצות לשעבר שהייתם בקמצ'טקה, ותישמט לו הלסת. אל חצי האי הזה, שבקצה המזרחי של רוסיה, אפשר להגיע רק בדרך הים או האוויר. תשע שעות נמשכת הטיסה ממוסקבה אל המקום שמלאכת הבריאה בו עדיין בעיצומה.
צילום: אראלה יואל
דנקיל // מוסף G "גלובס" 2013
למדבר דנקיל שבאתיופיה נוסעים רק בחורף, וגם אז החום מצמית. אבל בשום מקום אחר אין מראות כאלה של אגמי לבה בוערים, של גופרית רותחת כמו ג'קוזי פסיכדלי ושל שבטי עפאר, אדוני המדבר הזה.
צילום: חיים קמחי
יפן בשלכת // מוסף G "גלובס" 2013
בשמורת אקאן שבמזרח חצי האי הוקאידו, בעת טיול סתיו, פגשתי ביפנית חביבה שהלכה לה בין העצים לבדה. היא קדה לנו, התיישבה על ספסל והחלה לשיר בקול צלול. עמדתי מהופנטת. למי היא שרה? לעצים שבערו בשלכת? לאהוב בלתי נראה? הסתיו ביפן הוא מושא נחשק בספרות, באמנות, בשירה ובמטבח.
צילום: גליה גוטמן
סבאלברד // "מסע אחר" 2009
הספינה הפליגה בים מטולא במדפי קרח ענקיים כשלפתע הופיע דוב לבן ענק... ההפלגה בארכיפלג סבאלברד, הנמצא במחצית הדרך בין נורבגיה היבשתית לקוטב הצפוני, היא כמו חלום לבן בממלכה חסרת גבולות.
צילום: גליה גוטמן
בדרך המשי התיכונה // מוסף G "גלובס" 2010
ביולי 1941, כשהדי הפגזות הצבא הגרמני כבר נשמעו היטב, עזב בחור צעיר את עיר מולדתו בפלך לבוב שבפולין דאז, והחל לנוע מזרחה. כך, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה החל מסע הנדודים של אבי על פני אסיה התיכונה. ב-2010 יצאתי למסע משלי בעקבות סיפוריו.
צילום: גליה גוטמן
לפלנד // מוסף G "גלובס" 2011
האם אורות הצפון החמקמקים נגרמים על ידי שועל ארקטי בשעה שזנבו נתפס ברסיסי השלג ושולח שובל של גיצים הצובעים את השמיים? יצאתי ללפלנד לחפש את הזוהר הצפוני ובעקבותיה של אלה קרי גיבורת ילדותנו, ומצאתי את עצמי באגדת חורף.
צילום: גליה גוטמן
דרך הקפה// "מסע אחר" 2014
עצרנו ליד בקתה באזור כפרי באתיופיה. בחלקה קטנה ומוצלת, בין גידולי ירקות וכמה עצי פרי, צמחו גם עצי קפה. נערה צעירה נשאה סל גדול עם פירות ירקרקים-אדמדמים שקטפה זה עתה... ביקור במטעי קפה בשלוש מדינות המחיש לי כמה קשה היא דרך הקפה.
צילום: גליה גוטמן
זיכרונות בפולנית//"מטיילים" (מסע אחר) 2012
טיילתי בוורשה, בפארק היפה של מוזיאון הצבא הפולני שבשדרות ירוזולימסקי. פתאום התחלתי לצחוק. נזכרתי בסיפור המשפחתי על סבא ליפא, שלקח אותי לטיול בפארק ובדרך הבחין שלקח בטעות עגלה עם... תינוק זר. מסע בתחנות שבהן חיה משפחתי בפולין ובאוקראינה.
צילום: גליה גוטמן
וויילס // מוסף G "גלובס" 2011
סקוטלנד ואירלנד אמנם מפורסמות ממנה, אבל הארץ הירוקה והיפה הזו נותרה הקלטית מכולן. רק בה מדברים ושרים עדיין בוולשית, היא מנוקדת בטירות נטושות, ולפי האגדה חרבו המיתולוגית של המלך ארתור, האקסקליבר, מונחת באחד מאגמיה.
צילום: גליה גוטמן
רכבת העמק // מוסף G "גלובס" 2014
היא לא תפעל על קיטור, לא תתגלגל על הפסים בדיוק בתוואי ההיסטורי, וקיים גם ויכוח נוקב על כדאיותה הכלכלית של המסילה העתידית בין חיפה לבית שאן. אבל הטיול ברגל או באופניים בשביל רכבת העמק הוא מסע נוסטלגי מרתק ושובה לב.
צילום: גליה גוטמן
נחל ברק // מוסף G "גלובס" 2013
סלעית לבנת כנף, מהיפות בציפורי המדבר, עמדה על סלע במרחק נגיעה מאיתנו. ככל שנכנסנו פנימה לקניון, נחל ברק "סגר" עלינו והנוף הפך דרמטי. הטיול בנחלי ברק וורדית הוא נגב במיטבו, למטיילים שאינם חוששים ממסלול אתגרי ומריקנות המדבר.
צילום: גליה גוטמן
אנטארקטיקה // מוסף G "גלובס" 2015
עמדתי בין 200 אלף פינגווינים ומאות פילי ים, שמילאו מאופק לאופק מישור ענק, בין קרחונים, נהרות והרים מושלגים. 100 שנים אחרי הפלגתה ההרואית של הספינה "אנדיורנס", הפלגתי לאנטארקטיקה בעקבות גיבור ילדותי ארנסט שקלטון. הרגשתי כמו ביקום מקביל.
צילום: זיגפריד וולדהק
טרקים // מוסף G "גלובס" 2016
לפני שנים יצאנו בעלי ואני לאחד מהטרקים הראשונים שלנו, שבלשון המעטה לא היה כל כך מוצלח... מה הופך "סתם" טיול לטרק? ואיך משפיע הגידול המתמשך בתיירות העולמית על מספרם של התיירים המחפשים מסלולי טרקים בעולם, מבני נוער ועד תרמילאים בני 80?
