בספטמבר 1997, כשבועיים לפני ראש השנה שחל באותה שנה ב-2 באוקטובר, מצאתי את עצמי במעבר ארז, יושבת בג'יפ של שירותי הביטחון של הרשות הפלסטינית

הכול התחיל כשבפברואר האחרון קיבלתי מהבנים שלי מתנה לא שגרתית ליומולדת 74: 23andMe. ממבט ראשון המתנה נראתה כמו ערכה לבדיקת הריון, ממבט שני...

הרגשתם פעם כמו היפופוטם? ככה אני הרגשתי כשירדנו לשחות באחד מבולעני ים המלח ביום שישי האחרון. ירדנו יחפים אל תוך בריכה רדודה ורחבה יחסית...

עמדנו על גדת הבניאס. מתחתינו הנהר זרם בשצף קצף. חלק מאתנו (ביניהם אני) היינו אחוזי פניקה. לקפוץ או לא לקפוץ? דמיינתי שהאל פאן עומד בסבך ממול

מבודד מן העולם החיצון ניהל קיבוץ ניצנים את הקרב האחרון. הטרגדיה של נפילת ניצנים לא הניחה לי מאז ששמעתי על הדרמה העקובה מדם שהתחוללה בו

זחלנו בנקבה החצובה לתוך בטן ההר ומקבלת ממנו את מימיה. כשהגענו לקטע שבו נדרשת זחילת גחון כבר הרגשתי כמו בסרט פעולה במעיינות חוסאן שבפלסטין

בילדותי בנהריה אופניים היו לגמרי חלק מהיום-יום. אמנם איני רוכבת שטח מקצועית, אך גיליתי שלרכוב 36 קילומטר זה ממש אפשרי, ובזוג זה ממש נחמד...

בלילה שבין 15 ל-16 בינואר 1948 יצאה קבוצת לוחמים לתגבר את גוש עציון המנותק. כולם עד האחרון שבהם נהרגו. לאחרונה הנצחנו את זכרם ברגלינו...

שוק לוינסקי הנהדר חוגג השנה פעמיים: מאה שנים להיווסדו ושנה אחת להפיכתו למדרחוב. יצאנו, חבורה עליזה בשישי האחרון, לשוטט בין חנויותיו ולטעום